אודות

CISV היא תנועת נוער בינלאומית שהוקמה על ידי פסיכולוגית הילדים ד"ר דוריס אלן בשנת 1950. כיום הארגון פעיל ביותר מ-80 מדינות וב-200 סניפי פעילות מקומיים שונים, ובמחנותיו הבינלאומיים משתתפים כ-10,000 ילדים ובני נוער בשנה.

מוטו התנועה הוא "בונים קשרי חברות בין לאומיים" והוא מסמל את אחת ממטרות התנועה: קבלת השונה ויצירת חברויות עם אנשים מכל רחבי העולם ללא קשר לדת, מדינה או לאום. התנועה הוקמה במטרה לחנך לשלום דרך שיתוף פעולה, הבנה, ובניית קשרים בין-תרבותיים בין ילדים ובני נוער.

משנת 1973 מתקיימת בישראל פעילות מקומית לחניכים מכיתה ד' עד ט' ובוגרים מכיתה י', לצד שליחת משלחות למחנות קיץ במסגרת הפעילות הבינלאומית. העמותה, שרשומה בישראל ברשם העמותות כמוסד ללא כוונת רווח וארגון חינוכי בישראל, היא א-פוליטית, התנדבותית, עצמאית וממומנת מדמי החברים בה.

היסטוריה

לאחר מלחמת העולם השנייה, האמינה דוריס אלן, אמריקאית, שרק על ידי מפגשים בין תרבותיים של בני נוער, ניתן ללמוד על הדמיון ביניהם, להכיר את ההבדלים וללמוד לחיות איתם בשלום.

המחנה הראשון מסוג Village נערך בסינסינטי שבארצות הברית בשנת 1951, ועשרים שנים לאחר מכן בשנת 1971 נערך המחנה הראשון מסוג Seminar שהתחיל כפגישה של המחנה הראשון. היום, CISV פעיל בכ-80 מדינות עם למעלה מ-190,000 חברים שהשתתפו במחנותיו הבינלאומיים.

ראשי תיבות של שם התנועה היו בעבר "Children's International Summer Villages". הן בוטלו במסגרת תהליך מיתוג מחדש לארגון שנערך בשנת 2007 וקבע שהשם אינו מתאר עוד נאמנה את מגוון הפעילויות החינוכיות הרחב שהתנועה מציעה כיום. עם זאת, הוחלט להשאיר את CISV כשם התנועה.

מה אנחנו עושים?

 

החוויות השונות בCISV מחנכות ומעוררות השראה לעשיה עבור עולם שליו וטוב יותר. החוויות הללו נאספות דרך הפעילויות שיש לCISV להציע, כגון המחנות הבינלאומיים והפעולות בארץ.

איך אנחנו עושים את זה?

CISV מעביר את מטרותיו דרך 3 שיטות. הראשונה היא "חינוך למען שלום", למידה חוויתית (או למידה דרך עשיה) וחבירה לארגונים בעלי אידיאולוגיה דומה.

למה אנחנו עושים את זה?

CISV קיים כדי לחנך ולהעניק השראה על מנת שאנשים יוכלו לתרום באופן פעיל לעולם CISVשל שלום, צדק ושווין, היכן שזכויות אדם יכובדו. בCISV מחנכים לערכים אלה משום שאנו מאמינים כי כל אחד יכול למלא תפקיד ביצירת עולם טוב יותר.

CISV מלמד חינוך למען שלום דרך 4 תחומים עיקריים

גיוון

חוקר את הזהות של הפרט ומבקש מאיתנו לחשוב על עצמנו כעל אדם בתוך קהילה רחבה יותר.

זכויות אדם

מתייחס לכיצד זכויות אדם משפיעות על כל היבט בחיינו ואיך הפרות של זכויות אלה יכולות להיות מושרשות בבסיס של בעיות שונות, כמו רעב, אלימות והפקרות.

פיתוח בר קיימא

מחפש דרכים שונות לקידום רווחה כלכלית וחברתית, תוך שמירה על הסביבה באמצעות שימוש אחראי של משאבים טבעיים.

פתרון קונפליקטים

עוזר לנו להבין איך קונפילקט נוצר, בכוונת תחילה או לא, ומה ניתן לעשות כדי למצוא פתרון בשבילו.