תכנית דו-צדדית של חילופי משפחות עבור גילאי 12-15; כל תכנית נמשכת כ- 4 שבועות (שבועיים בכל מדינה).
תכנית חילופי נוער, בה מעורבות משלחות משתי מדינות. כל משלחת מונה בין 6-12 משתתפים (מחצית בנים ומחצית בנות) + מדריך בוגר מעל גיל 21.
ייחודה של תכנית זו הוא בעובדה כי אינה מתקיימת בתנאי מחנה. האירוח נעשה בבתי המשתתפים. השתתפות בתכנית אינה תלויה רק ברצון הילד/ה, אלא מחייבת נכונות של המשפחה להשתתף בתכנית.
הפעילות מתקיימת בשני חלקים, כאשר כל חלק הוא אירוח באחת משתי המדינות השותפות בתכנית. בשלב האירוח מעורבת בפעילות המשפחה כולה. התוכנית מיועדת לשלוש קבוצות גיל: A. 12-13, B. 13-14, C. 14-15.
תכנית זו מאפשרת להכיר את המדינה השנייה לעומק – את המנהגים, את התרבות, את המאכלים ואת היום-יום. זאת בניגוד לתכניות האחרות המבוססות על מחנות, בהם פוגשים משלחות קטנות מממספר מדינות הנפגשות ‘בשטח ניטרלי’ של מחנה, ללא היכרות של המדינה בה מתקיים המחנה.
חילופי המשלחות לוקח חלק בשני ‘שלבים’ – הילד מצטרף למשלחת הישראלית, ומתארח אצל משפחת CISV מקומית (כל ילד מתארח אצל ילד ממשפחה מקומית). בתמורה, הילד הישראלי ומשפחתו יארחו ילד מהמשלחת השייכת לארץ בו ילדך ביקר. חילופי משלחות מעניקות לכל המשפחה את ההזדמנות לחוות תרבות שונה, לרכוש חברים חדשים ולקחת חלק בקהילת ה-CISV המקומית.
חוויה לכל המשפחה
תכנית חילופי משלחות לא רק מערבת את הילד המשתתף, אלא את כל המשפחה. כחלק מתכנית חילופי המשלחות של הילד המשתתף, משפחה תארח בביתם ילד ממדינה אחרת ותיקח חלק בפעילות של ה-CISV המקומי. CISV מציע למשפחות המשתתפות טעימה מחוויית ה-CISV לצד תמיכה וייעוץ מאנשי הסניף.
שבועות
ילדים בטווח גילאים (12-13, 13-14 או 14-15)
מדינות
שבועות אצל משפחה מארחת
הייתה לנו חוויה נהדרת בפעם הראשונה, ובעקבותיה גם הבן השני השתתף בתכנית, ואני אפילו הפכתי למרכזת התכנית מטעם התנועה.
בתור מישהי שלא הייתה 'ילדת CISV', זו הייתה ההזדמנות שלי להתחבר לתנועה, ולחוות אותה יותר 'מבפנים'.
היתרון של התכנית הזו בכך שהוא מאפשר להכיר תרבות אחרת, באופן שלא מתאפשר כתייר. למדנו שבפינלנד לא נהוג לישון אחד אצל השני, שתחבורה ציבורית באירופה היא הבסיס עליו מסתמכים כולם (בניגוד להסעות הורים בארץ), שבצ'כיה מדייקים הרבה יותר מישראל...
זכינו להכיר ילדים מקסימים (גם אנחנו, ההורים, זכינו, בניגוד למחנות שבהם רק הילדים זוכים לכך), וההיכרות אתם הביאה לחיבור גם בין המשפחות, כך שאפילו נפגשנו אחרי סיום התכנית כי הקשר נמשך.
זכינו גם להכיר משפחות ישראליות נהדרות, שעם חלקן אנחנו שומרים על קשר עד היום (ובינינו, כמה פעמים יוצא להכיר חבר'ה בגילנו, שלא במסגרת עבודה או היכרות שטחית?)
ולא פחות חשוב – הילדים חזרו הביתה והבינו שיש לנו ארץ נהדרת (בלי ציניות): שהיא מאוד מגוונת בנופים שלה, שההורים כאן מאוד משקיעים (לעומת מדינות אחרות בחו"ל), שהאירוח הישראלי מאוד 'לארג'', ושיש לנו הרבה מה להציע.
כמה פעמים יוצא לכם לשמוע את הבת שלכם אומרת "אמא, כל הכבוד לכם! היה לי נהדר, אבל הארץ שלנו נהדרת!" (וזה ציטוט אמיתי!)
